<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"א</h1>
<h2>דף לד:</h2>
ויריחו הוא תחלת הערבה מן הדרום, ולזה כשבאו שמואל הנביא ושאול המלך ע"ה, מלסייע אנשי יבש גלעד (שמואל א', י"א) אמר שמואל ע"ה, לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. ואף על פי שהארון בשילה היה, ככתוב (שמואל א', ד' ג') נקחה אלינו משילה את ארון ברית יי', זה המקום היה להם יותר קרוב, שעברו הירדן ופנו לדרום, ובאו דרך הערבה מיבש גלעד לערבות יריחו אשר שם הגלגל. אם ששמואל בחסידותו היה מבקר תמיד מקומות שהיה בהם קדושה, כמו שכתוב (שמואל א', ז' ט"ז) והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל, והגלגל, והמצפה ושפט את ישראל וכו', ותשובתו הרמתה כי שם ביתו. וכן ראוי לסבב ולבקר אותם המקומות הקדושים, אף בזמן הזה, שאין ספק שיש לעולם בהן ממין קדושתן הראשונה וכדאמרינן. וגם ציוני הצדיקים מדאמרינן ריש פרק סדר תעניות (תענית ט"ז א'), ולמה יוצאין בבית הקברות, פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חמא בר חנינא, חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר כדי שיבקשו מתים רחמים עלינו. מאי בינייהו קברי גוים. וכן כלב דאמרינן פרק אלו נאמרין בכל לשון (סוטה ל"ד ב'), ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבואו מבעי ליה, אמר רב מלמד שפירש כלב מאחיו, הלך לחברון להשתטח על קברי אבות העולם, ואמר בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים, יהושע כבר בקש משה רבינו עליו רחמים. ומצאנו רבי בנאה דהוה מציין מערתא בסתם, פרק חזקת הבתים (ב"ב נ"ח א'), וריש לקיש פרק השוכר את הפועלים (ב"מ פ"ה ב') מערתא דרבנן בפרט. ורבי בנאה חכימא דיהודאי הוה. (ב"ב נ"ח ב'). ומסתברא, שבהליכה לא באו (בזה הדרך כמו) שמואל ושאול [בזה הדרך כמו בחזירתם] אלא מארץ בנימין לארץ אפרים, מדרום לצפון, לא ירדו הערבה לעבור הירדן, אלא מבזק ולהלן, שכן כתוב (שמואל א', י"א ח') ויפקדם בבזק.
<h2>דף מד:</h2>
אמנם בגבולי התורה שברוחב הארץ כלומר ממערב למזרח שבצד הצפון פשיטא שלא כבשו הכל בימי דוד המלך, שהרי מפני מה שנשאר לכבוש ולא כבשו דוד אלא שקפץ אל ארם נהרים ואל ארם צובא והניח לכבוש תשלום גבול הארץ הוא שירד כבושו ממעלת ארץ ישראל לגמרי. ומיהו האורך מקרן מזרחי צפוני נראה שכבשו שהרי כתוב בדברי הימים (א', י"ג ה') ויקהל דוד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים וגומר, ואולי נשאר לכבוש אז ארץ הערקי והסיני שהם סמוך להר ההר כלומר לטורי סמנוס שהוא קצה ארץ ישראל מערבי צפוני. [וזה שהרי סוריא הוא לצד מזרח צפון ארץ ישראל וכמו שזכרנו למעלה בדמשק וזולתו, וכן ארם צובא שהוא חלב הנו מזרחי לחמת כשלשה ימים נוטה מעט לצפון וביניהם שתי עיירות נקראים בערבי אל מערה וסרמין וזולתם, ואל מערה הנזכרת אולי היא המערה אשר לצידונים. ואם כן יצא דוד לכבוש הנשאר מן הארץ לצד צפון והתחיל בקרן מזרחי צפוני ואחר כך נתפשט אל המזרח והניח מה שלצד הר ההר. וכתב רש"י ז"ל פרשת ראה אנכי (דברים י"ב י') אשר הניח יי לנסות בם את ישראל, ואין זה אלא בימי דוד. ונראה שדמשק הוא מכבוש דוד ע"ה שכן כתוב (שמואל ב', ח' ו') וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה. ואמרינן סוף פרק משוח מלחמה (סוטה מ"ד ב'), אמר רבא מלחמת יהושע לכבש דברי הכל חובה מלחמת בית דוד לרווחה דברי הכל רשות]. וממה שכתבנו יתבאר שארם שראשו דמשק הוא חוץ למצרני ארץ ישראל המזרחיים. וכתוב (מלכים ב', י"ד כ"ח) ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל הלא הם כתובים וכו', ודמשק היא במקצוע מזרחי צפוני לארץ כנען. וכן כתוב (שם פסוק כ"ה) הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה וכו'. ופירוש השיב מיד מלכי ארם. וכן לשלמה בעלת ותדמור (מלכים א', ט' י"ח) והוא לדרום דמשק. בראשית רבה פרשת וירא (שרה) (נ"ו י"א) וירש זרעך את שער אויביו זה תדמור. איכה רבתי (ב' ד') רבי אומר אשרי אדם שהוא זוכה לראות במפלתה של תדמור, למה שהעמידה קשטים לחרבן בית המקדש, שמונים אלף לחרבן ראשון ושמונים אלף לחרבן שני. וגבי שלמה נמצא (מלכים א', ט' כ'—כ"א) כל העם הנותר מן האמורי החתי והפרזי החוי והיבוסי וכו' ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה.
<h2>דף מז.</h2>
ובלוד היה מעשה בן סטדא וכדאיתא סוף ארבע מיתות. ותלמיד רבי יהושע בן פרחיה הוה והלך עמו לאלכסנדריה של מצרים, ובחזירתו זקף לבינתא פלחה, וכדאיתא מסכת סוטה פרק בתרא (מ"ז א').
<h2>דף מח:</h2>
ועוד אומר אני, שנראה היות זאת העיר (היינו "צפת") צופיה, הנזכרת פרק עגלה ערופה בסיפא. ונופת צופים רבי יהושע אומר זה דבש הבא מצופיה, ויהיה צופיה מגזרת צופה כי היא בראש הר גבוה, ובהרים מרעה טוב, וכדאמר תעשנה הדבורים ואמרינן מאי משמע, כדמתרגם רב ששת כמה דנתזון דבריאתא ושייטין ברומי עלמא ומייתן דובשא מעשבי טוריא, והיום שם דבש הרבה. עוד ראיה, שהרי לפי התוספות ממסכת שביעית (פרק ד') שהזכרנו למעלה, נראה שהצפיא היא בתחום סוסיתא שאמרנו, שהוא סמאיע, וזה סמאיע למערב זה צפת, כמו ארבעה שעות, והאלהים יאיר עינינו במאור תורתו.
